Summary (English)This seventeenth-century Ashkenazi kabbalistic miscellany is a document of exceptional historical significance, as it served as the primary source for Christian Knorr von Rosenroth’s integration of classical and Lurianic content in his Kabbala Denudata. The codex is unique for preserving two distinct paper foldouts bound in immediate succession. The first foldout contains the “Ilan of Expanded Names” (N), a single-origin Lurianic module that includes a specific textual “fingerprint” regarding the Tetragrammaton uttered by the High Priest on the Day of Atonement; Knorr translated this text directly from this source. The second foldout is a fine example of a high-quality classical ilan, aggregating the names and appellations of the sefirot within its medallions. It was from this classical diagram that Knorr obtained the sefirotic nomenclature he keyed to his Latin translations. Bound at the end of the miscellany is an anonymous classical commentary on the sefirot, which the scribe explicitly noted belongs to "the ilan commentary on ten sefirot." These two foldouts represent the idiosyncratic yet faithful synthesis of traditions that Knorr introduced to the non-Jewish scholarly world.
Summary (Hebrew)קובץ קבלי אשכנזי זה מן המאה השבע-עשרה הוא מסמך בעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, שכן הוא שימש כמקור העיקרי לשילוב התכנים הקלאסיים והלוריאניים בחיבורו של כריסטיאן קנור פון רוזנרות, Kabbala Denudata. הקודקס ייחודי בכך ששרדו בו שני דפים מתקפלים מנייר הכרוכים זה אחר זה. הדף המתקפל הראשון מכיל את "אילן מילואי השמות" (N), רכיב לוריאני בעל מקור יחיד הכולל "טביעת אצבע" טקסטואלית ספציפית הנוגעת לשם המפורש שהוגה הכהן הגדול ביום הכיפורים; קנור תרגם טקסט זה ישירות ממקור זה. הדף המתקפל השני הוא דוגמה לאילן קלאסי איכותי, המרכז את שמות הספירות וכינוייהן בתוך המדליונים שלו. מתרשים קלאסי זה שאב קנור את המינוח הספירותי הנוסף שהצמיד לתרגומיו הלטיניים. בסוף הקובץ כרוך פירוש קלאסי אנונימי על הספירות, שהסופר ציין במפורש כי הוא שייך לפירוש האילן על עשר ספירות. שני הדפים מבטאים את הסינתזה הייחודית אך הנאמנה של מסורות שקנור הציג לעולם המלומד הלא-יהודי.
Further Information
Research LiteratureAdolf Neubauer, Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library and in the College Libraries of Oxford (Oxford: Clarendon Press, 1886). J. H. Chajes, The Kabbalistic Tree (University Park, PA: Penn State University Press, 2022), 156–158, 385–386.
Summary (English)This seventeenth-century Ashkenazi kabbalistic miscellany is a document of exceptional historical significance, as it served as the primary source for Christian Knorr von Rosenroth’s integration of classical and Lurianic content in his Kabbala Denudata. The codex is unique for preserving two distinct paper foldouts bound in immediate succession. The first foldout contains the “Ilan of Expanded Names” (N), a single-origin Lurianic module that includes a specific textual “fingerprint” regarding the Tetragrammaton uttered by the High Priest on the Day of Atonement; Knorr translated this text directly from this source. The second foldout is a fine example of a high-quality classical ilan, aggregating the names and appellations of the sefirot within its medallions. It was from this classical diagram that Knorr obtained the sefirotic nomenclature he keyed to his Latin translations. Bound at the end of the miscellany is an anonymous classical commentary on the sefirot, which the scribe explicitly noted belongs to "the ilan commentary on ten sefirot." These two foldouts represent the idiosyncratic yet faithful synthesis of traditions that Knorr introduced to the non-Jewish scholarly world.
Summary (Hebrew)קובץ קבלי אשכנזי זה מן המאה השבע-עשרה הוא מסמך בעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, שכן הוא שימש כמקור העיקרי לשילוב התכנים הקלאסיים והלוריאניים בחיבורו של כריסטיאן קנור פון רוזנרות, Kabbala Denudata. הקודקס ייחודי בכך ששרדו בו שני דפים מתקפלים מנייר הכרוכים זה אחר זה. הדף המתקפל הראשון מכיל את "אילן מילואי השמות" (N), רכיב לוריאני בעל מקור יחיד הכולל "טביעת אצבע" טקסטואלית ספציפית הנוגעת לשם המפורש שהוגה הכהן הגדול ביום הכיפורים; קנור תרגם טקסט זה ישירות ממקור זה. הדף המתקפל השני הוא דוגמה לאילן קלאסי איכותי, המרכז את שמות הספירות וכינוייהן בתוך המדליונים שלו. מתרשים קלאסי זה שאב קנור את המינוח הספירותי הנוסף שהצמיד לתרגומיו הלטיניים. בסוף הקובץ כרוך פירוש קלאסי אנונימי על הספירות, שהסופר ציין במפורש כי הוא שייך לפירוש האילן על עשר ספירות. שני הדפים מבטאים את הסינתזה הייחודית אך הנאמנה של מסורות שקנור הציג לעולם המלומד הלא-יהודי.
Further Information
Research LiteratureAdolf Neubauer, Catalogue of the Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library and in the College Libraries of Oxford (Oxford: Clarendon Press, 1886). J. H. Chajes, The Kabbalistic Tree (University Park, PA: Penn State University Press, 2022), 156–158, 385–386.